תקציר
שידור הפרסומות מאפשר למפרסמים להזמין את הצופים לרכוש את מוצריהם או את שירותיהם. פרסומת היא הזמנה לעסקה. הזמנה לעסקה היא אפקטיבית כשהיא מושכת את לבם של הצופים ומקרבת אותם אל האפשרות המעשית לרכוש את המוצר או השירות. כדי שפרסומת תמשוך את לב הצופים, עליה לדבר אל לבם. הפרסומת מנסה, ולעתים קרובות אף מצליחה, לעורר עניין, לא באמצעות טיב המוצר או השירות עצמם, אלא באמצעי שכנוע אחרים במטרה להניע את הצופים לפעולה.
אחת מהדרכים לשכנוע הצופים ולעודד קניית המוצר או השירות זה להבטיח הבטחות. אולם לא תמיד מקיימים הבטחות אלו. עקרונות האתיקה בפרסומות באים לאזן בין החובה לשמור על חופש הביטוי המסחרי של המפרסם ושל הפרסומאי לבין החובה להגן על ציבור הצופים לגווניו השונים מפני ניצול לרעה של הפרסום ככלי שכנוע.
שאלת המחקר :
כיצד מיושמים כללי האתיקה בנושא אמת ודיוק בפרסומות בישראל?
דילמת המחקר:
חופש הפרסום לעומת אמת בפרסום
חשיבות הדילמה:
לעורר מודעות הציבור לשים לב לפרסומות שאין בהם אמת ולפי החוק אסורות לפרסום ולכן יש אפשרות לאזרח מן השורה להתלונן אצל נציב תלונות הציבור ברשות השנייה.
את השראתי למחקר קיבלתי כשצפיתי בפרסומת של תנובה ונחשפתי לכתבה בעין השביעית . אותה אדגים בסקירה הספרותית.
הסבר לדילמה :
היכן עובר הגבול בין הרצון של החברות המסחריות לקדם את המוצר לבין זכותו של הצרכן להיות מוגן?
התיאוריה שתלווה את העבודה היא הגישה הטכנולוגית . מרשל מקלוהן תבע את האמרה "המדיום זה המסר" כלומר בעידן הטכנולוגי מה שמכתיב את התכנים זו השפה הטלוויזיונית ולכן התוכן פחות חשוב מהאריזה .
אנתח את הדילמה לפי שני הערכים המתנגשים. מצד אחד הערך של חופש הביטוי ומצד שני אתיקה בפרסום. אוסיף המושגים הרלוונטים הבאים:מודל פיסק, תקשורת המונים, סדר יום, רייטינג, מסחריות,פרסום מסחרי, מיתוסים,מודל לאסוול, אסטרטגיית המסר אותם אשים במפט הניווט.
בשיטת המחקר אנתח פרסומות ואבדוק אילו הבטחות עולות מן הפרסומות ובאמצעות בדיקה עם החנויות/חברות אבדוק אם יש אמת בפרסום. אדון בממצאים ואסיק מסקנות.
השערתי- ברוב הפרסומות יש אמת בפרסום אך יש גם פרסומות שאינן נכונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה