חופש הביטוי


התפיסה הרעיונית העומדת בבסיס חופש הביטוי
חופש הביטוי הוא אחד מזכויות היסוד של האדם... הוא מערכת של זכויות שעיקרן החופש לשמוע ולהשמיע...חופש הביטוי אינו מוזכר באופן מפורש בחוק זה, אך ברור כי חופש הביטוי מהווה חלק מכבוד האדם. כבוד האדם אנו רק זכותו של אדם שלא יענו ולא ישפילו אותו, אלא גם עיצוב אישיותו של כל אדם, כבוד לרצון הפרטי שלו, לחופש הבחירה לגיבוש השקפת עולם ועוד. ניתן לומר כי כבוד האדם משמעותו הכרה באדם כיצור חופשי. הנחת היסוד העומדת בבסיס הערך חופש הביטוי היא שהאדם הוא יצור שכלתני, המסוגל לחשוף את האמת, לכן הוא ראוי למרב המידע אשר ינחה אותו בחשיפת האמת.
לכל אזרח במדינה יש הזכות לחופש הביטוי. הוא יכול להגשים, לבטא, לחשוב ולהאמין כרצונו. הוא יכול למחות. הוא יכול להביע את עמדתו ולמתוח ביקורת על החלטות ועל מחדלים של השלטון.

החופש לשמוע:
זכות הציבור לדעת: זהו החופש לקבל מידע. אמצעי התקשורת, הכתובה והאלקטרונית מעבירים מידע. ככל שהאזרח יקבל מידע רב ומהימן יותר על האירועים המתרחשים במדינה ובעולם ועל פעולותיהם של מוסדות השלטון, כך הוא יוכל למתוח ביקורת, להסיק מסקנות ולהגדיל את מעורבותו בחיי החברה והמדינה

החופש להשמיע:
חופש העיתונות: החופש לכתוב ולפרסם מידע והחופש לקבל מידע. זהו החופש המאפשר לאזרח לקבל את המידע הנחוץ לו כדי להכיר את החברה שבה הוא חי ובאמצעות מידע זה לגבש את דעותיו ועמדותיו. כדי שבני האדם יוכלו לבקר את השלטון ולהשפיע על פעולותיו, הם צריכים שתהיה להם האפשרות להביע את דעתם על השלטון באופן חופשי, והם זקוקים למיד רחב ומגוון ממקורות שונים. לכן, מידע זה חייב לעבור באופן חופשי וללא התערבות מצד הממשל והשלטון.
כל הגבלה על הזרימה החופשית של המידע אל האזרח וממנו, וכל התערבות של השלטון מצמצמות את יכולתו של האזרח לגבש דעה פוליטית וחברתית עצמאית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה