סיכום העבודה

סיכום העבודה

עבודתי עסקה בנושא אמת בפרסום

עבודתי תעסוק בתופעת "אמת בפרסום "

עמדת המועצה הישראלית לצרכנות היא שפרסום חייב להציג את הדברים כהווייתם, וכי פרסום המגלה טפח ומכסה טפחיים, אינו יכול להיחשב פרסום בתום לב. אם המוצר שונה באופן מהותי מן המוצר שהוצג בתצלום "להמחשה בלבד", יש בכך הטעיה. הפרסומות נועדו לשכנע את הצרכן לרכוש את המוצר/שירות על ידי משיכת תשומת לב , הגברת עניין, בניית תדמית, השפעה על העדפות, ושינוי עמדות . ולכן ברצוני לבדוק כיצד האם יש ככלי אתיקה שמכתיבים אמת בפרסום לפרסומאים.

שאלת המחקר : כיצד מיושמים כללי האתיקה בנושא אמת ודיוק בפרסומות בישראל?

דילמת המחקר: חופש הפרסום לעומת אין "אמת בפרסום" 

.

הסבר לדילמה:  חופש הביטוי היצירה והאומנות מאפשרת יצירת פרסומות מסחריות בערוצים המסחריים . הפרסומות הפכו אפילו לחלק בידורי והומוריסטי שהצופים יכולים אפילו לאהוב ולזמזם אולם יש לשים לב שפרסומות עומדות בכללים והחוקים שקיימים במדינה. השאלה : היכן עובר הגבול בין הרצון של החברות המסחריות לקדם את המוצר לבין זכותו של הצרכן להיות מוגן?

מצד אחד- חופש הביטוי- כמאפשר במה לפרסומות במרחב הציבורי

מצד שני- אי עמידה בחוק ,אמת בפרסום" לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. 

חשיבות הדילמה:

חשוב להעלות את נושא חוסר האמת בפרסום לסדר היום הציבורי כדי להביא למודעות את הסתירה שבין בידוריות הפרסומת לבין הטעיית הפרסומת. נושא זה בעיני רלוונטי, עדכני , חדשני בגלל ריבוי הפרסומות שמבטיחים לצרכנים הבטחות שלעיתים מתבררות כלא נכונות. חשוב להזהיר את הצרכנים כדי שיבדקו יותר טוב את ההבטחה בפרסומת. 

בסקירת הספרות 
הובאו מקורות לבדיקת הדילמה בגלל שיכול להיות ניגוד עניינים בין המפרסם לציבור. בנקיטת פעולות מסוימות מצד המפרסם יכולה להיות פגיעה בציבור- זו נקודת המוצא. לכאורה עלול להיות מצב שמפרסמים לא בהכרח ידייקו או קצת יעגלו פינות. לכן צריך שיהיו הוראות לגבי דברים מותרים או אסורים. לכאורה החוקים והתקנות סותרים את נושא האתיקה- כי אתיקה לא אמורה להיות כתובה בחוק, אלא זה אמור להיות נורמות ידועות שעל פיהן פועלים. אך למעשה מי שעובר עבירות אתיות עובר גם על עבירה פלילית.

יש כל מני הוראות בחוקים הנוגעים בנושא ההטעייה. ואז הבאתי חוקים ותקדים 

המושגים העיקריים שישולבו הם - פרסומות, פרסומת מסחרית,מסגור, אסטרטגיית המסר, חופש הביטוי, פרסומת מסחרית, מודל סדר היום הציבורי, אתיקה עיתונאית, אסכולת השימושים והסיפוקים.

בשיטת המחקר – צפיתי ב9 פרסומות וניתחתי אותם, לאחר מכן בדקתי האם לפרסום יש אמת בפרסום כלומר עומד בכללי האתיקה או מטעה את הציבור. 

סיכום הממצאים 

1.                40% מהפרסומות פונות גם לאופן השכלי וגם לאופן הרגשי, לעומת זאת 60% פונה רק לאופן השכלי.

2.                20% מהפרסומות נותנות הבטחה למוצר ו80% מהפרסומות נותנות הבטחה לצרכן.

3.                40% מן הפרסומות השתמשו בידוען או ידוענית בכדי למשוך את תשומת לב הצופים ו60% השתמשו בלקוח אופייני.

4.                90% מהפרסומות נמצאו עם אמת בפרסום לעומת 10% שנמצאו ללא אמת בפרסום.

מסקנות הממצאים:

 רוב הפרסומות יש בהן " אמת בפרסום" , שימוש בידוענים כדי לקדם את המוצר, שימוש בפנה שכלית יותר מפניה רגשית. רוב הפרסומות נותנות הבטחה לצרכן ולא למוצר.

הסבר לממצאים 
1. המפרסמים עומדים בחוקים הקיימים לגבי "אמת בפרסום" 
2. יש הגשמה של ערך חופש הביטוי בפרסומות בישראל. נותנים חופש ליצירה אבל לא על חשבון החוקים. רק מעטים לא שומרים על גבולות חופש הביטוי. 

לסיכום העבודה –המחקר אושש את השערתי שברוב הפרסומות יש אמת בפרסום