מבוא

מבוא

עבודתי תעסוק בתופעת "אמת בפרסום "

עמדת המועצה הישראלית לצרכנות היא שפרסום חייב להציג את הדברים כהווייתם, וכי פרסום המגלה טפח ומכסה טפחיים, אינו יכול להיחשב פרסום בתום לב. אם המוצר שונה באופן מהותי מן המוצר שהוצג בתצלום "להמחשה בלבד", יש בכך הטעיה. הפרסומות נועדו לשכנע את הצרכן לרכוש את המוצר/שירות על ידי משיכת תשומת לב , הגברת עניין, בניית תדמית, השפעה על העדפות, ושינוי עמדות . ולכן ברצוני לבדוק כיצד האם יש ככלי אתיקה שמכתיבים אמת בפרסום לפרסומאים.

שאלת המחקר -  כיצד מיושמים כללי האתיקה בנושא אמת ודיוק בפרסומות בישראל?

דילמת המחקר- חופש הפרסום לעומת אין "אמת בפרסום"

הסבר הדילמה -  חופש הביטוי היצירה והאומנות מאפשרת יצירת פרסומות מסחריות בערוצים המסחריים . הפרסומות הפכו אפילו לחלק בידורי והומוריסטי שהצופים יכולים אפילו לאהוב ולזמזם אולם יש לשים לב שפרסומות עומדות בכללים והחוקים שקיימים במדינה. השאלה : היכן עובר הגבול בין הרצון של החברות המסחריות לקדם את המוצר לבין זכותו של הצרכן להיות מוגן?


מצד אחד- חופש הביטוי- כמאפשר במה לפרסומות במרחב הציבורי

מצד שני- אי עמידה בחוק ,אמת בפרסום" לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

חשיבות הדילמה:

חשוב להעלות את נושא חוסר האמת בפרסום לסדר היום הציבורי כדי להביא למודעות את הסתירה שבין בידוריות הפרסומת לבין הטעיית הפרסומת. נושא זה בעיני רלוונטי, עדכני , חדשני בגלל ריבוי הפרסומות שמבטיחים לצרכנים הבטחות שלעיתים מתבררות כלא נכונות. חשוב להזהיר את הצרכנים כדי שיבדקו יותר טוב את ההבטחה בפרסומת.

בסקירת הספרות אביא כתבות/מאמרים קטעי ווידאו ומושגים רלוונטיים מתחום התקשורת. המושגים הם- חופש הביטוי, אסטרטגיית המסר, הבניית המציאות, מסגור, מודל סדר יום, פרסומת מסחרית, תרבות צריכה וקפיטליזם, רייטינג וחבות התקשורת